כללי

לדברי מחברי המאמר, בהסתמך על אנטומיה וטופוגרפיה, סרטן הראש והצוואר מגדיר גידולים ממאירים בדרכי העיכול העליונות, כולל אלו של חלל הפה, הלוע והגרון. סרטן הראש והצוואר הינו הגידול הממאיר התשיעי בשכיחותו בעולם. טיפולי סרטן הראש והצוואר משפיעים לא רק על תפקודי הפה של המתרפאים כגון בליעה ודיבור, אלא גם על תפקודם הקוסמטי והפסיכולוגי. תופעות

לדברי המחברים, מספר גורמים תורמים לצורך המוגבר בטיפולי פה בקרב בני אדם מבוגרים. האובדן המתקדם של יכולת היגיינת הפה עם הגיל קשור למספר גדל והולך של מחלות נלוות, הגבלות ידניות וירידה קוגניטיבית, אך גם להזנחה של הפה, מכיוון שהמתרפאים שמים לב פחות להיגיינת הפה שלהם ולבעיות בריאות הפה המתקדמות שעלולות להתרחש. בני אדם מבוגרים

מחקרים והמלצות של ארגוני הבריאות החשובים (לדוגמה, שירות הבריאות הציבורי בארצות הברית, איגוד רופאי השיניים האמריקאי וארגון הבריאות העולמי) מאשרים שהפלרת מים בקהילה הינה בטוחה ושהיא האמצעי החסכוני ביותר עבור בריאות הציבור למניעת עששת. כמעט 90 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית נמצאת במערכות מים ציבוריות, ו-73 אחוזים מאוכלוסייה זו מקבלת מים מופלרים (CDC 2020). מחקרים

לדברי המחברים, אבחון מדויק של נגעי עששת סביב סתימות הינו לרוב מאתגר עבור רופאי השיניים, עקב גורמים מבלבלים כגון פערים בין הסתימה לבין משטח השן והכתמה שולית. נגעי עששת סביב סתימות ממוקמים, בדרך כלל, בשולי החניכיים של אזורים אינטרפרוקסימליים. קשה להעריך את האזורים הללו מבחינה ויזואלית, מחדר דנטלי נוטה לחדור אפילו לפערים שוליים נטולי

מחברי המאמר מציינים, כי עששת נחשבת זמן רב למחלה רב-סיבתית הנובעת בעיקר מאינטראקציות בין מיקרוביוטה קריוגנית של הפה לבין פחמימות תזונתיות מתסיסות לאורך זמן במאכסן רגיש. יחד עם זאת, תפיסה זו של סיבת העששת מונעת התחשבות בגורמים חשובים שונים אחרים הקשורים להתפתחותה; לדוגמה, מודלים סטטיסטיים מסבירים חשפו קשרים בין עששת לבין מצב סוציו-אקונומי וגורמים

קפה הינו אחד המשקאות הנצרכים ביותר בעולם וצריכתו נמצאת במקום השני בשוק המשקאות לאחר צריכת המים. לדברי מחברי המאמר, דווח שיש לקפה השפעות חיוביות רבות על בריאות האדם. מרכיב הקפה, הקפאין, מפעיל השפעות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות. יתר על כן, מחקר אחד הציע, כי לחומצה הכלורוגנית המצויה בקפה ישנן השפעות מניעה חזקות. מחקרים רבים

לדברי המחברים, נכון לאפריל 2022, כמעט 500 מיליון אנשים ברחבי העולם בלמעלה מ-210 מדינות נדבקו בתסמונת נשימתית חריפה קשה של וירוס הקורונה (SARS-CoV-2) ויותר משישה מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמחלה. מעבר להופעת החיסון, החיפוש אחר גורמי רגישות ואינדיקטורים פרוגנוסטיים של COVID-19 הינו בעדיפות עולמית. בין גורמי הסיכון העיקריים, נוכחות דלקת חניכיים נחקרה כתחלואה

מחברי המאמר מצהירים כי עבור טוחנות צעירות קבועות ראשונות עם הרס כתר מוגזם, זיהום מֵסַב חד השורש של השן חמור או היפו מינרליזציה, זו תמיד החלטה מאתגרת עבור רופאי השיניים באם יש לבצע טיפול שורש או עקירה. עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות כרוכה באובדן של שן חשובה, שיש לה תפקיד מרכזי בתפקוד

לדברי המחברים, טיפולי שיניים קשורים לעתים קרובות לכאב, שעשוי להשפיע רבות על שיתוף הפעולה של המתרפא, במיוחד בילדים, עם חרדה וסיבוכים במהלך הטיפול. בנוסף, תחושות שליליות אלו, הנחוות במרפאת השיניים נשארות בזיכרון של הפרט גם לאחר שהגיע לבגרות. אחת החוויות העיקריות מאחורי חרדה דנטלית הינה הזרקת אלחוש מקומי, אשר גורמת לפחד אצל 25 אחוזים

לדברי מחברי המאמר, שתלים דנטליים דורשים נפח עצם וצפיפות מספיקים לשילוב מוצלח של אוסאואינטגרציה. שיקום פרוטתי הנתמך על שתלים בעצמות לסתות שעברו ספיגה מהווה אתגר גדול, במיוחד בלסת העליונה האחורית. הוצעו מספר טכניקות לניהול הלסת העליונה המשוחזרת כדי לשפר את היציבות של שתלים דנטליים. בין אלה, שתלים המעוגנים בזיגומה הצליחו לספק בלסת העליונה תמיכה