מחברי המאמר מציינים כי עיוותים דנטופציאליים קובעים את השינויים של קומפלקס הלסתות ולעתים קרובות גורמים לבעיות תפקודיות ופסיכולוגיות עבור המתרפא. על מנת להשיג סגר יציב ופרופיל פנים הרמוני, קיים צורך ביישור שיניים ובטיפולים אורתוגנטיים. למרות שתכנון טיפול אורתודונטי/אורתוגנטי תלוי אך ורק בקיום של סגר תקין, כיום יש גם להערכה האסתטית תפקיד מהותי, לשם אנליזה של
מחברי המאמר מציינים כי תחושת צריבה בפה היא סימפטום שכיח וסובייקטיבי במרפאות שיניים, המשפיע על איכות החיים של המטופל (QoL). הוערך כי השכיחות של חולים עם תסמינים של תחושת צריבה בפה היא 3.75 עד 10.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. למרות שמצב זה מתרחש לעתים קרובות, אבחון והערכה של תחושת צריבה בפה מהווה אתגר לרופא השיניים,
מחברי המאמר מציינים, כי כאב אורופציאלי הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב מתמשך (הידוע בעבר ככאב כרוני), המשפיע על כשבעה אחוזים מאוכלוסיית בריטניה. כאב אורופציאלי מתמשך כולל כמה מצבים/הפרעות, כגון הפרעות טמפורומנדיבולריות TMDs)), כאב אורופציאלי אידיופתי מתמשך, תסמונת הפה השורף (BMS), כאב נוירופטי טריגמינלי פוסט טראומטי ונוירלוגיה טריגמינלית) סיווג בינלאומי של כאב אורופציאלי 2020).
עמידות בפני שחיקה היא תכונה פיזית חשובה של שיניים מלאכותיות המשמשות בתותבות נשלפות. זהו גם גורם מכריע חשוב לאריכות החיים של שיניים תותבות, מכיוון שהוא קובע את יכולת התותבת לשמור על מערכת היחסים הסגרית הקיימת. בנוסף לאסתטיקה ולדיבור, ציפיות המתרפאים מהשיניים התותבות החדשות גבוהות גם ביחס ליעילות הלעיסה, שעלולה להיפגע אם מתרחשת שחיקה של
מחברי המאמר מציינים כי עם העלייה בידע, באסתטיקה ובדרישות המתרפאים לחיוך מושלם, שחזורים קרמיים והלבנת שיניים הפכו לאפשרויות טיפול פופולריות ברפואת השיניים האסתטית. הלבנת שיניים, במיוחד, הפכה פופולרית עם מספר רב של מוצרי הלבנה בבית ובמרפאה הזמינים בשוק. הלבנה היא אפשרות טיפול קונבנציונלית, פשוטה וחסכונית, זמינה לשינוי צבע השיניים ולשיפור ההרמוניה של החיוך. לדברי
שיקום באמצעות תותבות הינו אחת משיטות הטיפול הוותיקות, הנפוצות והחסכוניות ביותר עבור בני אדם המאבדים את שיניהם באופן חלקי או מלא והשפעתו על חייהם עשויה להיות משמעותית. מחברי המאמר מציינים כי ההערכה באוסטרליה היא של-21 אחוזים מהמבוגרים בני 65 ומעלה אין שיניים טבעיות ובאותה שכבת גיל כמעט מחציתם מבעלי השיניים הטבעיות משתמשים בשיניים תותבות.
לדברי מחברי המאמר, המונח הפרעה טמפורומנדיבולרית (TMD) משמש לציון קיום של כאב או חוסר תפקוד אורופציאלי הכרוכים בשרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולריTMJ) ) ומבנים המזוהים איתם. בשל האופי הכרוני ותסמינים תכופים של מחלות נלוות, TMD משפיע לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה. הפרעה זו משפיעה על 15-10 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת הכללית, עם השכיחות הגבוהה
מחברי המאמר מציינים כי תקופת הריפוי שלאחר עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית בלסת התחתונה קשורה לתגובה דלקתית אינטנסיבית. תהליך זה אחראי על התפתחות כאבים לאחר הניתוח, נפיחות בפנים וטריזמוס, המשפיעים לרעה על איכות החיים של המתרפאים במהלך 10-7 ימים לאחר הניתוח. סימנים ותסמינים אלו הינם תוצאה של פצע הניתוח ומשך הניתוח עצמו, כתוצאה
לדברי מחברי המאמר, חרדה דנטלית מדורגת במקום השני בקרב בני אדם הסובלים מהפרעות חרדה, אחרי החשש מפני דיבור מול קהל. מחקרים הצביעו על כי ניתן להעריך את התפלגות החרדה הדנטלית בקרב האוכלוסייה בגרמניה באופן הבא: ל-60-80 אחוזים בקירוב ישנה תחושה של פחד מביקור אצל רופא השיניים, ולפי ההערכות 10-5 אחוזים מהאוכלוסייה נמנעים לחלוטין מטיפולי
לדעת מחברי המאמר, ייתכן מאוד שדלקת או זיהום בחלל הפה משפיעים על בלוטת התריס, בהתבסס על הקשר האנטומי ביניהם. במציאות, מחלות מבניות כגון ציסטה בצינור הטירו-גלוסוס וכן מחלות דלקתיות של בלוטת התריס כמו תירואידיטיס תת-חריפה לאחר זיהומים של מסלול העיכול והנשימה העליונים נגרמים בעקבות היחסים האנטומיים הללו. לדבריהם, במחקר בו נבדק הקשר בין המצב
